הרשם

אהוד קינן

נָשִׂיא

האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (IUPAC)

מעורבות ב-ISC

 

רקע

פרופסור אהוד קינן הוא בנו גיטר ואילנה בן עמי פרופסור לכימיה בפקולטה לכימיה שוליך בטכניון - המכון הטכנולוגי הישראלי. הוא נולד והתחנך בישראל, סיים את הדוקטורט שלו. ממכון ויצמן למדע עם פרופ' י. מזור ופוסט דוקטורט באוניברסיטת ויסקונסין עם פרופ' BM Trost.

תחומי העניין של פרופ' קינן כוללים ביוקטליזה עם נוגדנים ואנזימים סינתטיים, סינתזה אורגנית, מחשוב מולקולרי, כימיה על-מולקולרית, חומרי נפץ מאולתרים וגילוי תרופות. הוא פרסם כמעט 200 מאמרי מחקר, 22 פטנטים וארבעה ספרים. הוא היה דיקן הפקולטה לכימיה בטכניון שוליך, ופרופסור משנה במכון המחקר סקריפס, לה ג'ולה, קליפורניה (1991-2014). הוא גם היה המייסד והראש הראשון של המכון למדע וטכנולוגיה קטליזה (ICST) בטכניון והקים שתי חברות סטארטאפ. הוא כיהן כסגן-קנצלר ודיקן למדעים, GTIIT, גואנגדונג, סין (2015-2016), ומאז 2020 הוא מחזיק בכיסא אורח מכובד באקדמיה סיניקה, טייוואן. הוא היה חבר מועצת המנהלים של EuChemS (2012-2015).

פרופ' קינן הוא עורך ראשי של כתב העת הישראלי לכימיה (Wiley-VCH) משנת 2009, נשיא החברה הישראלית לכימיה למעלה מ-15 שנה (משנת 2009), חבר הוועד המנהל ומנהל התקשורת ב- הפדרציה של האגודות הכימיות באסיה (FACS), עורך ראשי של מגזין AsiaChem, מייסד ועורך ראשון של מגזין ICE, חבר מועצת קרן וולף, יו"ר המועצה המייעצת לכימיה תיכונית במשרד לחינוך (מאז 2009), יו"ר המועצה המייעצת המדעית של ועידות המחקר של Bowei, ויו"ר מועצת המדע של IUPAC. הוא נכנס לתפקיד נשיא IUPAC ב-1 בינואר 2024.

קינן הוא חתן פרס ניו אינגלנד למצוינות אקדמית, פרס שאנון, פרס קפקור, פרס הרשל-ריץ', פרס הטכניון לטכנולוגיות אבטחה, פרס אנרי טאוב למצוינות מדעית, פרס שוליך, פרס מנהיג השנה בתחום האינטראקציה מטעם פרסי טריפל E אסיה-פסיפיק, ופרס השירות לשנת 2020 מטעם EuChemS. מגזין מקור ראשון בחר בו כ"איש השנה" לשנת 2017. הוא היה חבר AAAS. Fellow מאז 2010 ו- Fellow של האגודה האמריקאית לכימיה מאז 2021.

קינן יזם והוביל מספר פרויקטים לאומיים בישראל, ביניהם פרויקטי ארכימדס ונגב-נובל, קידום תלמידי תיכון מחוננים ואולימפיאדת הכימיה. הוא עיצב והפיק ארבעה בולים ישראלים לציון פרסי נובל בכימיה שהוענקו ל-6 מדענים ישראלים. קינן הוא סופר ציבורי ופעיל בנושאי חינוך מדעי, השכלה גבוהה, מדיניות ציבורית בנושא אנרגיה ותעשייה כימית.


דף זה עודכן באוקטובר 2024.