המדע מעוצב יותר ויותר על ידי תחרות גיאופוליטית, אינטרסים אישיים ומאבקים על יתרונות טכנולוגיים ומשאבים. מצב זה פוגע ביכולתו של המדע לשרת חברות ולהתמודד עם אתגרים גלובליים משותפים, תוך הגברת הפוליטיזציה שלו וכפיפותו לאינטרסים אסטרטגיים ומיוחדים.
המדע הוא גם קורבן של התפתחויות אלה וגם כוח שיכול להחריף סכסוכים ומתחים. התחרות הנוכחית על טכנולוגיות מפתח (כולל מרוצי חימוש צבאיים) מדגישה את האופי הכפול המובנה של השימוש בידע מדעי. בהקשר זה, תפקידו האמין של המדע כטוב ציבורי עולמי[1], משאב משותף המועיל לכולם ונשאר נגיש באופן פתוח, נמצא בסיכון להישחק יותר ויותר על ידי תחרות אסטרטגית ופיצול גיאופוליטי.
ככל שהתערבות פוליטית ואידיאולוגית מעצבת יותר ויותר את סדר היום והתוצאות של המחקר, השימוש בראיות מדעיות בקביעת מדיניות הופך מעוות. הפוליטיזציה והפיצול הגוברים של מערכות מדעיות מגבילים בהדרגה את שיתוף הפעולה ושיתוף הנתונים, תוך שהם הופכים את הגישה לידע מדעי ללא אחידה יותר ויותר. במקביל, מתן עדיפות לאינטרסים גיאופוליטיים ולאינטרסים אישיים מטפח תרבויות של בידוד מדעי ומאיץ את השחיקה של יכולתם של חוקרים לערוך מחקר בחופשיות, ובכמה הקשרים, באחריות.[2]
אף מערכת מדעית אינה חסינה מפני לחצים, פנימיים או חיצוניים. הגבלות על אופן ביצוע ושיתוף המדע אינן מוגבלות להקשרים שבירים או מושפעי סכסוכים, אלא ניכרות בכל האזורים ובכל רמות היכולת המדעית. התפתחויות אחרונות מראות כי התערבות פוליטית משפיעה כעת על מערכות מחקר שנחשבו בעבר מבודדות מלחצים כאלה. אילוצים גוברים סביב חופש אקדמי ברחבי העולם, הכוללים היחלשות האוטונומיה המוסדית, מאותתים על איום טרנספורמטיבי על יכולתו של המדע לדבר מעבר לגבולות. סכסוכים ממושכים ערערו את יציבותן של תשתיות מחקר לאומיות ותורמים לתהליך ממושך של אובדן כישרונות.[3] עקירת מדענים ואובדן עבודתם הם אחד האיומים הגדולים ביותר העומדים בפני המערכת האקולוגית המחקרית העולמית שלנו,[4] [5] [6] והולך וגובר גם ברחבי המערב. שחיקתן של מערכות מחקר לאומיות, הנגרמת על ידי התקפות ישירות על מוסדות וצוות, היא נשק מלחמה. בהמשך, עלינו, כקהילה מדעית המחוברת ברחבי העולם, לבנות מנגנוני הגנה והתאוששות יעילים יותר.[7]
האתגרים הדוחקים ביותר של החברות שלנו, כגון שינויי אקלים, הידרדרות סביבתית, איומי בריאות הציבור, שיבושים טכנולוגיים וסכסוכים, ייהנו מאסטרטגיית הגנה משותפת. תגובות לאתגרים גלובליים אלה תלויות בידע מדעי עצמאי, שקוף וזמין בינלאומית ובהבנה משותפת. חזון פלנטרי של ניהול ופתרון בעיות מעבר לגבולות לאומיים ואזוריים הוא הכרחי, שכן מערכות מדע מקוטעות או מוגבלות אינן יכולות לעמוד בדרישות אלה. מדענים חייבים לעבוד יחד כדי להכיר, להגן ולקיים את זכותם של כל האנשים להשתתף במדע ולהפיק ממנו תועלת.[8]
זכות זו מספקת מסגרת עקרונית ומעשית להבנה והתמודדות עם האתגרים שהוצגו לעיל, על ידי אישור הזכות האוניברסלית לגישה ותרומה לידע מדעי באחריות, והן החובות המוטלות על מדינות לאפשר תנאים כאלה. היא מקשרת את המיזם המדעי למטרות של קיימות, שוויון ורווחה ברמה הלאומית והבינלאומית כאחד. בהדגשת העובדה שיש להתייחס, לכל הפחות, לתשתיות ולכוח אדם מדעי (אזרחי) כאל מטרות מוגנות ולא כאל מטרות לגיטימיות, היא מכירה בכך ששיקום היכולת המדעית לאחר התקפות חיוני לרווחה הלאומית, האזורית והבינלאומית וליציבות הכלכלית.
נדרשת פעולה מתואמת בדחיפות כדי להגן על התנאים שבהם ניתן לממש במלואה את הזכות להשתתף במדע ולהפיק ממנו תועלת, ובהם המדע יכול לתפקד כטובת ציבור עולמית. משמעות הדבר היא:
סדרי עדיפויות אלה כוללים הבטחה שראיות מדעיות ישולבו באופן שיטתי בקבלת החלטות רב-צדדיות[11]. בעולם תלוי-הדדי, שבו להחלטות יש השלכות חוצות גבולות, שמירה על מדע עצמאי, אחראי, פתוח ושיתופי פעולה בינלאומיים היא חיונית למימוש אחראי של ריבונות. ידע מדעי חיוני לקידום והגנה על המשותף הגלובלי אסור שיהיה כפוף לאינטרסים לאומיים צרים.
המדע מספק את ערכו הרב ביותר, כולל בניהול נכסים כלליים גלובליים, כאשר הוא מתפקד כמיזם שיתופי וכמאמץ גלובלי אמיתי; כאשר הוא מייצר ידע, חדשנות ומסייע בפתרון בעיות גלובליות.[12] במקביל, המערכת המדעית העולמית חייבת להסתגל למציאות של תחרות גיאופוליטית מבלי לזנוח את עקרונות הפתיחות, שיתוף הפעולה והעצמאות המדעית.
[1] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). המדע כטובת ציבור גלובלית2021; והמועצה הבינלאומית למדע (ISC). נקודות מבט עכשוויות על חופש ואחריות במדע. 2021. https://council.science/our-work/freedom-and-responsibility-in-science/
[2] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). עקרונות של חופש ואחריות במדע. 2022. https://council.science/freedom-and-responsibility-in-science/
[3] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). תמיכה במדענים פלסטינים בסיכון ובעקורים. 2024. https://council.science/news/supporting-at-risk-and-displaced-palestinian-scientists/
[4] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). הידע המדעי הולך לאיבוד בגלל סכסוךבלוג, 2021. https://www.bbc.com/storyworks/unlocking-science/the-scientific-knowledge-being-lost-to-conflict
[5] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). תמיכה במדענים פלסטינים בסיכון ובעקורים. 2024. https://council.science/news/supporting-at-risk-and-displaced-palestinian-scientists/
[6] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). הצהרה על סודן. 2023. https://council.science/blog/statement-sudan/
[7] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). הגנה על המדע בעתות משבר: כיצד נפסיק להיות תגובתיים ונהפוך לפרואקטיביים יותר? 2023. https://council.science/publications/protecting-science-in-times-of-crisis/
[8] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). הזכות להשתתף במדע ולהפיק ממנו תועלת: פרשנות של ISC. 2024. https://council.science/our-work/right-to-science/
[9] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). עקרונות של חופש ואחריות במדע. 2022.
[10] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). הגנה על המדע בעתות משבר2023; והמועצה הבינלאומית למדע (ISC). מדע בזמני משבר משאבי הפרויקט.
[11] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). המדע כטובת ציבור גלובלית. 2021. https://council.science/publications/science-as-a-global-public-good/
המועצה הבינלאומית למדע (ISC). הצהרות על רב-צדדיות וסיכונים גלובליים.
[12] המועצה הבינלאומית למדע (ISC). שיתוף פעולה מדעי בינלאומי: חיוני אך פגיעהצהרה, יוני 2025. https://council.science/statements/international-scientific-collaboration-vital-yet-vulnerable/
תמונה מאת מסד נתונים של משאבים on Unsplash.
קרא עוד על הזכות להשתתף במדע ולהפיק תועלת ממנו 
קרא עוד על הזדמנויות תמיכה בנסיעות לפגישת חברות אמצע הסמסטר 
קראו עוד על עריכת מחקר אתי בנוף פוליטי מוגבל אתית קרא עוד על מדע מודרני: מניעים גיאואסטרטגיים, טכנולוגיים וחברתיים של שינוי 
